מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה׃ 142:1
Psal. 142:1 A poem of David's, on his being in the cave, a prayer:
קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל־יְהוָה אֶתְחַנָּן׃ 142:2
Psal. 142:2 My voice, I must cry out to the Lord;
my voice to the Lord, I must seek favor.
אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד׃ 142:3
Psal. 142:3 I must pour out my complaint before Him,
my trouble I will announce before Him.
בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח־זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי׃ 142:4
Psal. 142:4 With my spirit fainting away about me, yet You know my path.
They have concealed a trap for me on this way I would walk.
הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין־לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי׃ 142:5
Psal. 142:5 Regard rightly, and see that no one is having regard for me;
refuge has gone from me; no one is caring for my soul.
זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים׃ 142:6
Psal. 142:6 I cry out to You, Lord;
I say, You are my Shelter,
my Portion in the land of the living.
הַקְשִׁיבָה אֶל־רִנָּתִי כִּי־דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי׃ 142:7
Psal. 142:7 Attend to my ringing cry, for I languish.
Deliver me from my persecutors,
for they are stronger than I.
הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת־שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי׃ 142:8
Psal. 142:8 Bring my soul out from the dungeon to praise Your name.
Let the righteous be crowned because of me,
that You would deal fully on my behalf.
[Return to Psalms Chapters] [Prev.: Psal. 141] [Next: Psal. 143]
|